די אונטערשטע שורה איר קענט מאכן 100 אלפים
- ישמעאל הכהן
- חבר ותיק
- הודעות: 2111
- זיך רעגיסטרירט: זונטאג דעצעמבער 16, 2012 11:54 am
- האט שוין געלייקט: 1551 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 2012 מאל
די אונטערשטע שורה איר קענט מאכן 100 אלפים
פאר the bottom line, ליינט טאקע די אונטערשטע שורה גאנץ אונטן.
[tag]יאיר[/tag] [tag]לעיקוואד[/tag] איך קען נוצן די מעשר, ביטע. אויב ס'געלונגט אייך...
[tag]יאיר[/tag] [tag]לעיקוואד[/tag] איך קען נוצן די מעשר, ביטע. אויב ס'געלונגט אייך...
ראדיא באריכטער פאר ק''ש
- לעיקוואד
- שריפטשטעלער
- הודעות: 3911
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג סעפטעמבער 10, 2012 7:22 am
- האט שוין געלייקט: 1536 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 6289 מאל
- קאנטאקט:
איך געב הונדרעט טויזנט דאלר פאר ווער עס טרעפט מיר דער 'אינטרנעט' וואס צווינגט איינער מסתכל זיין בעריות. נו גייטס טרעפסט מיר עס.
I have a dream
Martin Luther King ~
Martin Luther King ~
- לעיקוואד
- שריפטשטעלער
- הודעות: 3911
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג סעפטעמבער 10, 2012 7:22 am
- האט שוין געלייקט: 1536 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 6289 מאל
- קאנטאקט:
שטייצעך במזיד איז נישט מותר ראיות אסורות לצורך פרנסה, אבער כשצריך להיות במקום נסיון לצורך הייסט דאס אן אונס כמבואר בסוגיא דבבא בתרא שהביא בעצמו, והדין שצריך למסור כל ממונו שלא לעבור על מל''ת היינו במזיד כשיכול לא כשצריך ליכנס למקום נסיון ונכשל לאונסו, שאז הוי הצורך היתר מבורר להכניס עצמו לנסיון מההוא דליכא דרכא אחרינא ועוד מקורות רבים ודרכו של עולם.
יעצט אז איינער איז מצליח דאס משכנע זיין פאר דער עמהארץ וטיפש זאג איך עם צו האלב פון דער ריווח.
יעצט אז איינער איז מצליח דאס משכנע זיין פאר דער עמהארץ וטיפש זאג איך עם צו האלב פון דער ריווח.
I have a dream
Martin Luther King ~
Martin Luther King ~
- יאיר
- שריפטשטעלער
- הודעות: 4765
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יוני 26, 2012 9:42 pm
- האט שוין געלייקט: 6187 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 8320 מאל
אנטשולדיגט, כ'בין פארנומען. כ'האלט נאך אינמיטן שרייבן א בירור אויפצואווייזן אז מען מעג גיין א שייטל.
אבער אז מ'רעדט שוין, איך האב געטראפן עפעס א גמרא, גראדע אויך אין בבא בתרא, וואס שטייט דארט אז אין אדם ניצול בכל יום מהרהור עבירה. זאג דעם מחבר פון דעם בלעטל ער זאל זיך נעמען דאס לעבן, גילוי עריות איז דאך ביהרג ואל יעבור, והרהורי מעבירה קשה מעבירה. ועוד, ס'איז דאך דא א געזעץ אז מ'טאר זיך נישט נעמען דאס לעבן, וואס אזוי קומט מען דאך צו צו הרהורי עבירה, ממיילא איז דאס נישט ערגער ווי ערקתא דמסאנא.
אבער אז מ'רעדט שוין, איך האב געטראפן עפעס א גמרא, גראדע אויך אין בבא בתרא, וואס שטייט דארט אז אין אדם ניצול בכל יום מהרהור עבירה. זאג דעם מחבר פון דעם בלעטל ער זאל זיך נעמען דאס לעבן, גילוי עריות איז דאך ביהרג ואל יעבור, והרהורי מעבירה קשה מעבירה. ועוד, ס'איז דאך דא א געזעץ אז מ'טאר זיך נישט נעמען דאס לעבן, וואס אזוי קומט מען דאך צו צו הרהורי עבירה, ממיילא איז דאס נישט ערגער ווי ערקתא דמסאנא.
האדם לא נברא אלא להתענג
-
- חבר ותיק
- הודעות: 2933
- זיך רעגיסטרירט: זונטאג מאי 20, 2012 6:00 pm
- האט שוין געלייקט: 513 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 1430 מאל
- בשבילי!
- היימישער באניצער
- הודעות: 585
- זיך רעגיסטרירט: פרייטאג סעפטעמבער 13, 2013 5:57 pm
- האט שוין געלייקט: 462 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 541 מאל
לעיקוואד האט געשריבן:איך געב הונדרעט טויזנט דאלר פאר ווער עס טרעפט מיר דער 'אינטרנעט' וואס צווינגט איינער מסתכל זיין בעריות. נו גייטס טרעפסט מיר עס.
אין אפוטרופוס לעריות. אויב קען מען לייגן א פילטער איז דא א היתר אויף נישט?
^*^*^*^
איך האס לייק'ס. אויב ווילסטו מיר אפטוהן. אויב ווילסטו מיר וויי טאן. געמיר א לייק.
איך האס לייק'ס. אויב ווילסטו מיר אפטוהן. אויב ווילסטו מיר וויי טאן. געמיר א לייק.
-
- מאנשי שלומינו
- הודעות: 52
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג דעצעמבער 16, 2013 4:46 pm
- האט שוין געלייקט: 59 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 54 מאל
עיין בגמרא
תני תנא קמיה דרבא ורב ספרא צהבו פניו דרב ספרא אמר לו רבא לאו כגון מר אלא כגון רב חנינא ורב אושעיא דהוו אושכפי בארעא דישראל והוו "יתבי בשוקא דזונות" ועבדי להו מסאני "לזונות" ועיילי להו אינהו מסתכלי בהו ואינהו לא מדלן עינייהו לאיסתכולי בהו ומומתייהו הכי בחייהן רבנן קדישי דבארעא דישראל: פסחים קיג:
רב כהנא הוה קמזבין דיקולי,תבעתיה ההיא מטרוניתא אמר לה איזיל איקשיט נפשאי סליק וקנפיל מאיגרא לארעא אתא אליהו קבליה אמר ליה אטרחתן ארבע מאה פרסי א"ל מי גרם לי לאו עניותא יהב ליה שיפא דדינרי: קידושין מ
נאר לעיקוואד האט שוין מבאר געווען די אנדערע צד
כרתי ופלתי, קצ"ה סע' ו', כי אין זה "בשביל חבה ואהבה, אבל מה שעושה עסוק במלאכתו מלאכת הרפואה לדעת המיחוש, אין זה בכלל קריבה דג"ע שיהיה אסור מן התורה . . . וכך נוהגים שאשה שיש לה מכה בבטנה וכל מקום תורפה שרופאים רואים אותה, וזהו ודאי בגדר ג"ע כמאמר הגמרא תמות ואל תעמוד לפניו ערומה, אלא ודאי הנכון כמש"כ הש"ך דזהו במלאכתו עוסק". וכן ס"ט שם, עצי לבונה, דרכ"ת קצ"ה סקנ"ה, קצשו"ע קצ"ב, ח', שער הטהרה פ"ב סע' א'. וכן משמע בשו"ת ישכיל עבדי (ח"ב סי' י"ז) וציץ אליעזר (ח"ו עמ' ר"ב) לענין בדיקת איברים פנימיים. וכן משמע מהמקורות להלן הערה 9 . וכן הגרש"ה וואזנר, "כמדומני דהמנהג כהפלתי, דכל שבמלאכתו עוסק אין חשש כזה" (שבט הלוי, יו"ד, סי' קמ"ג). וכן בס' לב אברהם פכ"ד ס"ה.
קרעדיט אינטערנעט
תני תנא קמיה דרבא ורב ספרא צהבו פניו דרב ספרא אמר לו רבא לאו כגון מר אלא כגון רב חנינא ורב אושעיא דהוו אושכפי בארעא דישראל והוו "יתבי בשוקא דזונות" ועבדי להו מסאני "לזונות" ועיילי להו אינהו מסתכלי בהו ואינהו לא מדלן עינייהו לאיסתכולי בהו ומומתייהו הכי בחייהן רבנן קדישי דבארעא דישראל: פסחים קיג:
רב כהנא הוה קמזבין דיקולי,תבעתיה ההיא מטרוניתא אמר לה איזיל איקשיט נפשאי סליק וקנפיל מאיגרא לארעא אתא אליהו קבליה אמר ליה אטרחתן ארבע מאה פרסי א"ל מי גרם לי לאו עניותא יהב ליה שיפא דדינרי: קידושין מ
נאר לעיקוואד האט שוין מבאר געווען די אנדערע צד
כרתי ופלתי, קצ"ה סע' ו', כי אין זה "בשביל חבה ואהבה, אבל מה שעושה עסוק במלאכתו מלאכת הרפואה לדעת המיחוש, אין זה בכלל קריבה דג"ע שיהיה אסור מן התורה . . . וכך נוהגים שאשה שיש לה מכה בבטנה וכל מקום תורפה שרופאים רואים אותה, וזהו ודאי בגדר ג"ע כמאמר הגמרא תמות ואל תעמוד לפניו ערומה, אלא ודאי הנכון כמש"כ הש"ך דזהו במלאכתו עוסק". וכן ס"ט שם, עצי לבונה, דרכ"ת קצ"ה סקנ"ה, קצשו"ע קצ"ב, ח', שער הטהרה פ"ב סע' א'. וכן משמע בשו"ת ישכיל עבדי (ח"ב סי' י"ז) וציץ אליעזר (ח"ו עמ' ר"ב) לענין בדיקת איברים פנימיים. וכן משמע מהמקורות להלן הערה 9 . וכן הגרש"ה וואזנר, "כמדומני דהמנהג כהפלתי, דכל שבמלאכתו עוסק אין חשש כזה" (שבט הלוי, יו"ד, סי' קמ"ג). וכן בס' לב אברהם פכ"ד ס"ה.
קרעדיט אינטערנעט
- לעיקוואד
- שריפטשטעלער
- הודעות: 3911
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג סעפטעמבער 10, 2012 7:22 am
- האט שוין געלייקט: 1536 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 6289 מאל
- קאנטאקט:
זייער שיין סודני, כ'בין נישט זיכער וואס איר מיינט די אנדערע צד, אבער לכאורה פון די דוגמאות פון רב חנינא ורב אושיעא איז קלאר אז מ'מעג זיך אריינלייגען במקום נסיון נורא פון עריות לצורך פרנסה. נאר מקען טענהן אז דאס איז דווקא נאר אזעלכע וואס זענען בטוחים בעצמם שלא ייכשלו, א מין גדר וואס איך ווייס נישט וואס דאס איז, ולכאורה אין אומרים אני אקרא ולא אטה. אבער דאס איז לכאורה נסתר פון דאס וואס מיר טרעפן אין די גמרא און במציאות אז עס זענען דא מקצועות פון פרנסה וואס מען מוז האנדלן מיט נשים וכדומה, און לא שמענו אז עס זאל זיין אסור פאר א נארמאלער מענטש צו ארבעטן אין דעם, נאר געוויסע גדרים איז יא דא כמו לא ילמד רווק סופרים וצל''ע.
די נושא פון רופאים וכו איז אינו ענין לכאן דארט איז די חקירה נגיעה כשמלאכתו בכך די היתר איז נישט מצד די פרנסה.
די נושא פון רופאים וכו איז אינו ענין לכאן דארט איז די חקירה נגיעה כשמלאכתו בכך די היתר איז נישט מצד די פרנסה.
I have a dream
Martin Luther King ~
Martin Luther King ~
- לעיקוואד
- שריפטשטעלער
- הודעות: 3911
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג סעפטעמבער 10, 2012 7:22 am
- האט שוין געלייקט: 1536 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 6289 מאל
- קאנטאקט:
עס איז א צווייטע חקירה. נניח ממעג פאטאגאפירען איז דאס ווייל עס איז נישט קיין נגיעה נאר בעבידתיה טריד, דער היתר בעבידתיה העלפט אבער נישט פאר דער נגיעה של חיבה למשל אין דער פרוי וואס שטייט דערנעבן. ממילא במקום שיש נסיון נכנס לשאלה אחרת, למשל אויב א רופא וואלט געווען מער נסיון וואלט נישט געהאלפען דער היתר פון בעבידתיה און עס וואלט נאך אלץ געקענט זיין אן איסור צו זיין א רופא בכלל נישט וועגן די נגיעות המותרות נאר וועגן דער נסיון.
I have a dream
Martin Luther King ~
Martin Luther King ~
- שמעון וואלף
- חבר ותיק
- הודעות: 3547
- זיך רעגיסטרירט: זונטאג דעצעמבער 14, 2014 1:33 pm
- געפינט זיך: אין דרום
- האט שוין געלייקט: 5476 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 3921 מאל
לענ"ד קומט נישט אהער די היתר פון בעבידתיה טריד. איינער וואס דרייט זיך אויפ'ן נעט קומט פון צייט צו צייט אן צו ראיות אסורות צו איז עס דורך א פאפ אפ אדער א טעות וואס מ'לייגט אריין ביים url. אפילו אויב איז עס אינמיטן ארבעטען, קען ער דאך מפסיק זיין, טון וואס אים גליסט און ממשיך זיין שפעטער מיט די ארבעט.
די שאלה איז נאר צו מ'קען גוזר זיין נייע גזירות.
די שאלה איז נאר צו מ'קען גוזר זיין נייע גזירות.
- לא להנאת גופי
- מאנשי שלומינו
- הודעות: 136
- זיך רעגיסטרירט: מיטוואך נאוועמבער 26, 2014 6:10 pm
- געפינט זיך: ווענד זיך ווען
- האט שוין געלייקט: 46 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 80 מאל
פשוטע היתר:
#1 רשב''א זאגט אין תשובה אז בשעת הדחק [הפסד ממון] מעג מען זיך פארלאזען אויף א שיטה יחידאי. [ס'איז געבויט אויף א משנה אין הוריות].
#2 און די גאנצע איסור הסתכלות נעמט זיך דאך פון 'ונשמרתם'. נו, אין כתובות מ''ו. איז דאך דא א מחלוקת צי ונשמרתם קימט טאקע אויף דעם, אין לפי ר' נתן איז עס א אזהרה למוציא שם רע, נישט ווי ר' פנחס בן יאיר וואס האלט אז ס'איז פאר די איסר הסתכלות. ממילא לויט ר' נתן מעג מען דאך קוקען. איז בשעת הדחק איז דאך דא א ר' נתן. [ר' נחמן און ר' נתן נעמען ארויס די עולם פון גיהינם..]
#3 די ראגאטשאווע זאגט אין א תשובה [שלמת יוסף] אז ביי א 'תמונה' מיז זיין 'יודעה ומכירה'.
#4 די ארי הק' זאגט אז די כיור איז געווען געמאכט פון מראות, פארוואס? כדי די כהן זאל קענען קוקען אויפן פרוי ווען זי ברענגט די קרבנות. זעהט מען אז די איסר איז נאר דירעקט..
#5 א גוי איז נאר א איסר דרבנן אפ' ביאה ממש, ממילא איז הסתכלות זיכער נישט ערגער ווי דעם.. ממילא אויפען אינטערנעט זענען רוב גויטעס, און כל דפריש מרובא פריש, חוץ אין א''י וואס אויף די איזריעלי סייטס איז אסאך ערגער רח''ל. פארדעם זענען טאקע די רבנן אין א''י מער מקפיד ווי אין אמעריקע. ווייל דארט איז מער חמור היות ס'איז נישט דא קיין רוב...
#1 רשב''א זאגט אין תשובה אז בשעת הדחק [הפסד ממון] מעג מען זיך פארלאזען אויף א שיטה יחידאי. [ס'איז געבויט אויף א משנה אין הוריות].
#2 און די גאנצע איסור הסתכלות נעמט זיך דאך פון 'ונשמרתם'. נו, אין כתובות מ''ו. איז דאך דא א מחלוקת צי ונשמרתם קימט טאקע אויף דעם, אין לפי ר' נתן איז עס א אזהרה למוציא שם רע, נישט ווי ר' פנחס בן יאיר וואס האלט אז ס'איז פאר די איסר הסתכלות. ממילא לויט ר' נתן מעג מען דאך קוקען. איז בשעת הדחק איז דאך דא א ר' נתן. [ר' נחמן און ר' נתן נעמען ארויס די עולם פון גיהינם..]
#3 די ראגאטשאווע זאגט אין א תשובה [שלמת יוסף] אז ביי א 'תמונה' מיז זיין 'יודעה ומכירה'.
#4 די ארי הק' זאגט אז די כיור איז געווען געמאכט פון מראות, פארוואס? כדי די כהן זאל קענען קוקען אויפן פרוי ווען זי ברענגט די קרבנות. זעהט מען אז די איסר איז נאר דירעקט..
#5 א גוי איז נאר א איסר דרבנן אפ' ביאה ממש, ממילא איז הסתכלות זיכער נישט ערגער ווי דעם.. ממילא אויפען אינטערנעט זענען רוב גויטעס, און כל דפריש מרובא פריש, חוץ אין א''י וואס אויף די איזריעלי סייטס איז אסאך ערגער רח''ל. פארדעם זענען טאקע די רבנן אין א''י מער מקפיד ווי אין אמעריקע. ווייל דארט איז מער חמור היות ס'איז נישט דא קיין רוב...
הרינו עושה זאת לא להנאת גופי כלל וכלל!! אין לי שום שמץ של הנאת עצמי כלל!!
כ'ווינדער מיך אלעמאל פארוואס מענטשען גייען אזוי פאר גשמיות. נאכדערצו 'לייקס', כאפ איך בכלל נישט די הנאה דערפון.
די אלע זאכען רעדן עפעס נישט צו מיר.
כ'ווינדער מיך אלעמאל פארוואס מענטשען גייען אזוי פאר גשמיות. נאכדערצו 'לייקס', כאפ איך בכלל נישט די הנאה דערפון.
די אלע זאכען רעדן עפעס נישט צו מיר.
- יאיר
- שריפטשטעלער
- הודעות: 4765
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יוני 26, 2012 9:42 pm
- האט שוין געלייקט: 6187 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 8320 מאל
לא להנאת גופי האט געשריבן:פשוטע היתר:
#1 רשב''א זאגט אין תשובה אז בשעת הדחק [הפסד ממון] מעג מען זיך פארלאזען אויף א שיטה יחידאי. [ס'איז געבויט אויף א משנה אין הוריות].
#2 און די גאנצע איסור הסתכלות נעמט זיך דאך פון 'ונשמרתם'. נו, אין כתובות מ''ו. איז דאך דא א מחלוקת צי ונשמרתם קימט טאקע אויף דעם, אין לפי ר' נתן איז עס א אזהרה למוציא שם רע, נישט ווי ר' פנחס בן יאיר וואס האלט אז ס'איז פאר די איסר הסתכלות. ממילא לויט ר' נתן מעג מען דאך קוקען. איז בשעת הדחק איז דאך דא א ר' נתן. [ר' נחמן און ר' נתן נעמען ארויס די עולם פון גיהינם..]
#3 די ראגאטשאווע זאגט אין א תשובה [שלמת יוסף] אז ביי א 'תמונה' מיז זיין 'יודעה ומכירה'.
#4 די ארי הק' זאגט אז די כיור איז געווען געמאכט פון מראות, פארוואס? כדי די כהן זאל קענען קוקען אויפן פרוי ווען זי ברענגט די קרבנות. זעהט מען אז די איסר איז נאר דירעקט..
#5 א גוי איז נאר א איסר דרבנן אפ' ביאה ממש, ממילא איז הסתכלות זיכער נישט ערגער ווי דעם.. ממילא אויפען אינטערנעט זענען רוב גויטעס, און כל דפריש מרובא פריש, חוץ אין א''י וואס אויף די איזריעלי סייטס איז אסאך ערגער רח''ל. פארדעם זענען טאקע די רבנן אין א''י מער מקפיד ווי אין אמעריקע. ווייל דארט איז מער חמור היות ס'איז נישט דא קיין רוב...
היתר 5 איז א געשמאקער היתר. אפילו אויב די גויה איז אן אשת איש איז מען נאר עובר אויף אן עשה פון ודבק באשתו. אבער לכאורה איז נישט אזוי פשוט צו איסור הסתכלות איז תלוי אין איסור ביאה, ווייל מען זעט אז לויט טייל פוסקים איז אפילו קוקן אויף א בתולה אסור. פון די אנדערע זייט האבן מיר הנשר הגדול אבי הפוסקים וואס שרייבט (פה"מ סנהדרין פ"ז מ"ד):
ו
דער רמב"ם האט געשריבן:אשה שאינה נשואה מותר למי שאינה ערוה עליו ליהנות בהסתכלות בצורתה, ואין איסור בכך אלא בדרך הצניעות והפרישות מן המותר כדי שלא יכשל באסור, לפי שהחסידים מתעבים את זה ואף על פי שהוא מותר, מחשש שמא תהיה אותה האשה אשת איש ויתמיד כפי שהורגל מקודם, וכך ביארו בפירוש דברי איוב ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה, אבל אינו אסור.
ומי יבא אחרי המלך.
האדם לא נברא אלא להתענג