קאווע שטיבל

ארי נוהם האט געשריבן:ע"פ תרגום המילה טראלל - איז ער א טראלל, און על פי חוקי הפארום דארף מען אויסשפארן א טראלל.
אויב די מנהלים באשליסן משום איזה סיבה שהוא נישט אויסצופאלגן קיין חוקי הפארום, וועל איך אויך גיין אין די מנהלים'ס דרכים.

[אגב, איך זע נישט וועלכע חוקי הפארום ערלויבן נישט צו זאגן וואס מיין חוות דעת איז בנוגע א מענטש וואס פויקט אלעס אויס אין פובליק. סך הכל גיי איך נאך די אינפארמאציע וואס ער זעלבסט דערציילט דאהי, און לויט דעם באשליס איך טייל פון זיין אידענטיפיקאציע. איך געב נישט ארויס קיין שום אינפארמאציע וואס מ'וואלט נישט געקענט זעלבסט פארשטיין נאכן אדורכגיין אלע תגובות און לשונות פון דעם פארשוין.
אבער ווי שוין געזאגט, אפילו אויב ס'איז נישט ערלויבט - פארלאז איך מיך אויף די מנהלים אליינס וואס 'קוקן אוועק' פון געוויסע חוקי הפארום, און כ'גיי נישט זיין פויבסטליכער פון פויבסט]

חכמת שלמה האט געשריבן:דער בריוו וואס די קהילה האט ארויסגעגעבן:

...
"מה לך יוצא ליסקל? על שעשיתי רצון אבא שבשמים" בימים אלו עמד כ"ק רבינו שליט"א למשפט במלכות רומי הרשעה, והאשימו אותו בכל טענותיהם, וכולם גועשים ורועשים, אכן נאשם מנהיג הכת הסאדיסטית כת לב טהור. ובכן, שמחים אנו להודיע ליראי ה' ולחושבי שמו, כי היותנו נאשמים בחוקי רומי הרשעה אינו דבר חדש מהיום, אלא בכל דור ודור אנו נאשמים ויוצאים בקולר, על קיום התורה הקדושה, ולזכות ולכבוד נחשבת לנו.

התורה הקדושה ציותה לנו שלא לאחר נישואי בנינו ובנותינו, כמו שאמרה תורה (ויקרא יט, כט) אל תחלל את בתך וגו', ופי' בתרגום יונתן, "ולא תשהון למסבא בנתיכון לגוברין סמוך לפירקיהון, דלא יטעוון בזנו בתר עממי ארעא". וכן איתא בגמ' סנהדרין (ע"ו עמוד א’) "אל תחלל את בתך וגו' רבי אליעזר אומר זה המשיא את בתו לזקן, רבי עקיבא אומר זה המשיא בתו בוגרת".

וכן מבואר בראשונים, ובשו"ע אה"ע סימן א'. אנו כפופים לדעת תורה אמיתית מדור דור, ואדרבה בדור זה אנו מחויבים למסור את נפשינו עליה יותר ויותר, ולכן אנו משתדלים להשיא את בנינו ובנותינו סמוך לפירקן, ואין אנו חוששים כלל מכל המתלוצצים על רצון ה'. ובכן ההאשמה התחילה, שהרשעים כים נטפלו לאשה אחת שעזבה את קהילתנו, וחטפו בכוח את בתה הנשואה מתחת בעלה נגד רצונה, באמרם שהיא עדיין קטנה לפי חוקות הגויים, ולקחו אותה בכוח למדינת אמריקה הרשעה, שם החזיקו אותה רשעי הערב רב בבית חולים לחולי נפש, ולאחר מכן בבית סגור ומסוגר תחת שמירת בחור רווק הידוע לשמצה.

ווי אזוי זאגט מען אין אידיש פאק יו?

צעקה הנערה ואין מושיע לה, האישה האומללה פנתה לכל גורם אפשרי שיוציאו אותה משביה, אבל כל קריאותיה הלכו לשווא. כששמע דודה כ"ק רבינו שליט"א מזה, הוא נסע במיוחד להצילה על אף שידע היטב הסכנה שכרוכה בזה, ובהזדמנות ראשונה הלך להצילה גם ביום שבת קודש, כמבואר בשו"ע (או”ח ש”ו סעיף י”ד, חו”מ תכ”ו סעיף א’) שצריכים להציל את הנרדף מיד הרודף אפילו בשבת.

גם אחרי שהרשעים הודו בכך שהאישה האומללה ביקשה בעצמה לבוא לעזרתה, בכל זאת האשימו את כ"ק רבינו שליט"א בעוון "חטיפת ילדים" והאחרון הכביד שהוסיפו עוד אשמה על אשמה, במה שעזרו לה לחזור לבעלה, ולפי חוקותיהם המתועבים להינשא כדת משה וישראל הינו מעשה מגונה אשר לא יעשה.

בידינו מאות ראיות והוכחות, שהאישה הזאת עברה התעללות וייסורים תחת שוביה, והיא ברחה מרצונה מרודפיה מבקשי נפשה, וכן שהאישה הזאת נישאה לבעלה מרצונה הטוב ובהסכמת הוריה, וגם האישה עצמה העידה כזאת בבית המשפט.

אבל משפט זה לא התנהל בכלל לראות האם הייתה כאן חטיפת ילדים, או האם הייתה כאן ארגון בניגוד לחוק, ברור היה לכל מי שהשתתף במשפט זה, כי הם באים על ה' ועל משיחו. הפושע ישראל שבא כעד מדינה הציע לחברי המושבעים בפרוטרוט הלכות טהרה וקדושת ישראל, כדי להסביר להם שלהינשא כדת משה וישראל היא התעללות ועינוי נפש, ולכן הגזר דין מובן מאליו.

כל מאמצינו להביא ראיות הוכחות ועדויות נדחו על הסף, וכל סיפורי הבל של שונאינו ורודפינו נתקבלו בכבוד גדול. אכן עוד יהודה רד עם אל, וכל מימות שבעולם לא ישטפו את אהבתינו לבורא כל העולמים אבינו שבשמים. כבר אמרו חכמינו ז"ל (ויקרא רבה לב, א): "אימתי כרום זלות, לכשירומם הקב"ה כרם בזוי בעולמו, אין כרמו של הקדוש ברוך הוא אלא ישראל, שנאמר כי כרם ה' צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו וכו’. אימתי כרום זלות, לכשירומם הקב"ה מצוות בזויות בעולם.

מה לך יוצא ליסקל? על שמלתי את בני. מה לך יוצא לישרף? על ששמרתי את השבת. מה לך יוצא ליהרג? על שאכלתי מצה. מה לך לוקה בפרגול? על שעשיתי סוכה, על שנטלתי לולב, על שהנחתי תפילין, על שהטלתי תכלת, על שעשיתי רצון אבא שבשמים. הדא הוא דכתיב: ואמר אליו מה המכות האלה בין ידיך ואמר אשר הכיתי בית מאהבי - מכות האלה גרמו לי להאהב לאבי שבשמים".

כבר זה כמה עשורים שרודפינו ומבקשי נפשינו חושבים תמיד שהפעם הצליחו לשבור את רוחנו, אבל רוח ה' שנשבע לנו הקב"ה "כי לא תשכח מפי זרעו”, היא העומדת לרגלינו לעלות מעלה מעלה בדרכי ה', ועוד במהרה נזכה לראות בישועת הקב"ה, בקיום ההבטחה (ישעיהו נד, יז): "כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום איתך למשפט תרשיעי זאת נחלת עבדי ה' וצדקתם מאתי נאום ה'”, ובקרוב נזכה לומר "שברנא ליה בשביין תקוף הימנותא”, בביאת גואל צדק, בב"א.

חכמת שלמה האט געשריבן:בידינו מאות ראיות והוכחות, שהאישה הזאת עברה התעללות וייסורים תחת שוביה, והיא ברחה מרצונה מרודפיה מבקשי נפשה, וכן שהאישה הזאת נישאה לבעלה מרצונה הטוב ובהסכמת הוריה, וגם האישה עצמה העידה כזאת בבית המשפט.

חבדניק האט געשריבן:www.levtahor.info/evidence

התורה הקדושה ציותה לנו שלא לאחר נישואי בנינו ובנותינו, כמו שאמרה תורה (ויקרא יט, כט) אל תחלל את בתך וגו', ופי' בתרגום יונתן, "ולא תשהון למסבא בנתיכון לגוברין סמוך לפירקיהון, דלא יטעוון בזנו בתר עממי ארעא". וכן איתא בגמ' סנהדרין (ע"ו עמוד א’) "אל תחלל את בתך וגו' רבי אליעזר אומר זה המשיא את בתו לזקן, רבי עקיבא אומר זה המשיא בתו בוגרת".

וכן מבואר בראשונים, ובשו"ע אה"ע סימן א'